top of page

טל כתבה

"אנשים נוטים לזלזל בשמחה ואני חושבת שאני יודעת למה, כי כשאתה שמח אז לא איכפת לך למה אתה שמח, אז אתה לא מתעסק בזה יותר מדי, וכשאתה עצוב אתה כל הזמן חושב על זה ומנתח למה אתה עצוב, במקום לעזוב את זה בשקט ולתת לזה לעבור ולהיות שוב שמח. אני מאושרת בלי סיבה וגאה בזה."

03.03.2003

"בקניון מלמדים ילדים להרוג עם חליפה מצפצפת ואקדח לייזר.
אחד אחד יורים ונופלים.
לומדים למות ולהמית בלחיצת כפתור.
הכל מאוד זול בקניון."  

מחשבות והרהורים בסוף גיל ההתבגרות

(מתוך הבלוג  של טל -  15.2.03 - טל פתחה את הבלוג שבועיים טרם מותה)


טוב אז כפי שבטח הבנתם אני לקראת שמונה עשרה סוף י"ב לפני צבא.
די אירוני שבתקופה שאמורה להיות חגיגה של הימלטות זמנית ממערכת החינוך ובריחה לעולם שכולו עצמאי אני מגלה שיותר ויותר אנשים בני גילי שותפים להרגשה המייאשת הזאת של אין לאן להתקדם. החיים נראים לי עכשיו כמו מבוי סתום מלא בבעיות שלי דעתי אין לי את הכלים להתמודדות איתם לבד או את הרצון להפיל הכל על אנשים אחרים שברור לי שגם להם יש בעיות ויכול להיות שמצבם אף גרוע יותר...
לא שאי פעם הייתי חובבת לימודים אבל לאחרונה אני מוצאת את זה ממש מייאש לקום בבוקר.. פשוט אין לי למה... נגמר לי כבר הכוח ונישבר לי מהמוסד האטום הזה שמנסה להתאים אותי למסגרות שלו כי "יש לי המון פוטנציאל". אבל זה לא מסביר את ההרגשה.. להיפך אני אמורה להיות שמחה שאני נפטרת מכל זה... אבל מצד שני אני בטוחה שאני אתגעגע למסגרת הזאת כי מה אנחנו בלי מסגרת?
ודווקא עכשיו שאני בשיא של הגיל שלפי מה שאתם אומרים הוא הכי טוב שיש.. אני שואלת את עצמי.. האם זה הכי טוב שיש? והגעתי למסקנה המצערת שכן... החיים נגמרים אחר כך העצמאות היא אשליה אחת גדולה כי תמיד יש מחויבויות וזה הגיל עם הכי פחות מחויבויות אז אני מניחה שגם עם הכי הרבה עצמאות ואני פשוט לא רוצה שזה יגמר לי פתאום....
חשבתי שלא יהיה לי מה לכתוב והינה בלבלתי את השכל די הרבה... אז אני מקווה שלא השתעממתם פשוט שיחה עם חברה שלי גרמה לי להרהר...
ואני רוצה לשמוע גם מה אתם חושבים.. אני אשתדל להיכנס הרבה..

אוהבת טל

 

תגובות לפוסט שכתבה:
" טל!
שלושה חברים איבדתי היום בעזה, ככה סתם צלצול של פלאפון שמכה בך כמו פטיש חמישה קילו בראש.  מסוג הדברים שמכניסים אותך לפרופורציה וגורמים לך להרהר אם אתה חי את החיים כמו שהיית רוצה לחיות, מבלי שיהיה לך צורך להסתכל לאחור ולהתמלא חרטות.   במחשבותיי המפוזרות והנודדות נזכרתי במשפט מתאים- האושר הוא לא גורל הוא תהליך.
כאחד שנמצא במסגרת קצת יותר מגבילה ממך, אני יכול להגיד לך שתמיד תהיה המסגרת/ המחויבויות/ האחריות וכו'. אם לא תיהני תוך כדי, תגלי שהחיים זורמים להם מבין ידייך.
נגמרים לאט לאט (או לפתע פתאום).


טל נהרגה 18 ימים לאחר התגובה של יאיר...


פלג כתב תגובה ליאיר ב- 31/12/2003...

כמו שאמרת:
"נגמרים לאט לאט או לפתע פתאום"
טל נהרגה בפיגוע

יומיים לפני שטל נהרגה כתבה בבלוג שלה:
"ביום שישי היו הופעות... אני אישית ממש אוהבת הופעות יש שם אנרגיות טובות אפשר לקפוץ ולשיר וזה מאוד משחרר, אני גם היפראקטיבית אז זה עוזר קצת :). הפעם הופיעו להקות ידועות.. היו שם את Useless ID
שהם כאילו הכי טובים כי הם גם מצליחים בחו"ל והם אפילו באים מחיפה אז כבוד....


חבר הלהקה - יותם בן חורין כתב לזכרה של טל:

"Bring Me Down" - "Useles ID" Band

Hi,My name is Yotam Ben Horin and I play in band called Useless ID which Tal really loved and came to all the shows.She was always the girl in the front row singing out all my lyrics...even the ones I used to forget. We had an amazing show 3 days before the explosion at the City Hall in Haifa.I remember her being there like it was yesterday. One of the weirdest things is that we were filming a video for a song "bring me down" which later on I heard it was her favorite.It turned out she is almost in every frame where the crowd appears in and got a special dedication at the end of the video as well. It shocked us all when we heard about the explosion, but in a way it shocked me more knowing that this person was one of us. the proud, the few. You are welcome to see the video at www.useless-id.com and I will leave you with a song I wrote which I was inspired to write by her memory.
Tal, you will always be missed.

Suffer For The Fame

Don't surrender to the world.
Let me know you wont suffer for the fame.
Sweetness is leaving me again.
I remember when we used to be...

Bring back the feeling. Oh, where are we now?
Stuck in a moment ‘til we meet again.
Lose the connection to better us all,
then maybe something will change.

Phase. Listen to the one voice inside
the crowd. Make somebody proud.
It's too late to leave me with a gift.
But I'll leave you with this song on how it is.

don't want it in my world.

ניתן לראות בוידאו את טל בקהל
ואת הקדשת הלהקה לזכר טל בסוף הסרטון

" באמת לא קרה לי שום דבר מרגש או מיוחד בזמן האחרון , אבל הגעתי למסקנה שאני לא לוקחת יותר שום דבר כמובן מאליו.
זאת בעיה של המון אנשים.
יש המון דברים קטנים שיכולים נורא לשמח.
ביום שבת היה בוקר ממש יפה.
בכלל לא זכור לי יום שבת לא יפה.
אתמול גם קיבלתי מברשת שיניים חדשה,
דבר בנאלי לחלוטין, אבל הוא שימח אותי.
חברה שלי בטוחה שהשתגעתי.
דווקא לא, כפי שכבר אמרתי , אני לא חושבת
ששמחת חיים זאת מחלת נפש."

03.03.2003

bottom of page